יש הטוענים שהמאכל הלאומי של ישראל הוא החומוס, שפופולרי בכל רחבי המזרח התיכון וכן צפון אפריקה; אחרים נשבעים שהמאכל הלאומי שלנו הוא פלאפל, שאמנם שורשיו במצרים אבל הוא אומץ על ידינו בשמחה; גם בורקסים על המילויים השונים שלהם, סביח, שקשוקה ופסטה זוכים לפופולריות רחבה – ומעל לכולם מתנשאת הפיצה, שכידוע נולדה באיטליה אבל גם בצד הזה של הים התיכון היא אהובה מאוד.
כולם אוהבים פיצות, ואין פלא שכך הדבר: פיצה באשקלון היא לא רק מאכל טעים אלא גם כמעט תמיד חיבור לזיכרון נעים ולא רק חיבור לזיכרונות משמחים אלא גם חיבור בין כולנו – בכל גיל, בכל מצב כלכלי, בכל מצב משפחתי, בלי קשר לאמונה דתית או עדה, כולנו אוהבים את הבצק עם רוטב העגבניות, הגבינה והתוספות ובהתאם פיצריה באשקלון היא תמיד מקום מפגש לכולם כולל כולם.
החיבה של שומרי הכשרות לפיצות באשקלון
באשקלון כידוע ישנה אוכלוסייה רחבה המקפידה על כשרות (ואגב, על פי סקרים שונים גם שליש מהחילונים משתדלים לאכול כשר) ועבורם פיצה היא מאכל אולטימטיבי: גם טעים, גם משביע וגם כזה שמהווה ארוחה חלבית שלמה.
פיצה באשקלון עם תוספות כמו פטריות, ארטישוק, תירס, גבינה בולגרית או זיתים מוכיחה שבעצם אין צורך בבשר כדי ליהנות מארוחה משביעה לכל דבר, ובהתאם כשאתם מגיעים לפיצריה באשקלון תמצאו בה קרוב לוודאי לא מעט חובשי כיפות וגם שומרי כשרות שאינם דתיים.
פיצה באשקלון – גם לטבעונים
קהל יעד נוסף שמוכיח עד כמה פיצה באשקלון היא דבר מגוון שמתאים לכולם כולל כולם הוא האוכלוסייה הטבעונית.
גם באשקלון, כמו בכל מקום בעצם, ישנם יותר ויותר אנשים שבוחרים לוותר על מזון מן החי, כלומר בשר, ביצים וחלב ומוצריו, בעיקר מטעמי מוסר.
אמנם אחד המרכיבים הבסיסיים בפיצות באשקלון הוא גבינה, אבל בעולם הקולינרי המשוכלל של ימינו ניתן להכין פיצות טעימות להפליא כשאת מקומה של הגבינה מחלב פרה תופסים הקשיו, הסויה או חלבון אפונה – שמהווים תחליף מושלם הן מבחינה תזונתית, הן מבחינת הטעם והן מבחינת המרקם והתחושה, ומספקים הוכחה נוספת למי שצריך שפיצה היא המאכל הלאומי האמיתי שכולם כולם כולם אוהבים.
